סיבוכים במתיחת פנים

סיבוכים במתיחת פנים
דימום – שטפי דם תת-עוריים המתבטאים בסימנים כחולים אופייניים לניתוח מתיחת הפנים ואינם נחשבים סיבוך. אבל, דמם המצטבר מתחת לעור עלול לגרום לא רק לכאב אלא גם ובעיקר לנמק של העור שמעליו ולכן חשוב לנקז דמם כזה בהקדם.
דימום מעין זה מתאפיין בכאב חד ולכן יש לבדוק את מקורו של כל כאב חד בימים הראשונים לאחר ניתוח. הניקוז מתבצע על ידי פתיחת החתך הניתוחי, שאיבה של הדם וצריבה של כלי הדם המדמם.
ועוד דבר שחשוב לדעת: הסיבוך הזה אופייני יותר לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם, ולכן חשוב לאזן את לחץ הדם לפני הניתוח ואחריו.
זיהום – במתיחת פנים זהו סיבוך נדיר מאוד. הזיהום מתאפיין בכאב מקומי, אודם של המקום ולפעמים הפרשה מוגלתית שיוצאת מהתפר. דרך הטיפול בזיהום כוללת מתן אנטיביוטיקה ו/או ניקוז כירורגי.
חוסר סימטריה – מייד לאחר הניתוח, כשהפנים נפוחים, עלולה להיות א- סימטריה שמקורה בנפיחות לא שווה של שני צידי הפנים.
ברוב המקרים, חוסר הסימטריה הזו מתאזנת עם תהליך הריפוי ולכן חשוב שהביקורת הסופית תהיה רק אחרי מספר חודשים. יחד עם זאת, חשוב לדעת ולזכור שכמו שאר איברי הגוף, גם הפנים שלנו אינן סימטריות, ומה שלא היה סימטרי לפני הניתוח לא יהיה סימטרי גם אחריו. יתרה מזאת: בגלל פעולות לא סימטריות של שרירי הפנים, חוסר הסימטריה של הפנים הולך ומתגבר במהלך השנים. חלק גדול מהתלונות על חוסר סימטריה מתעוררות אחרי הניתוח, כשבזמן תקופת ההחלמה יש נטייה (טבעית ונורמלית) לבדוק את הפנים כאילו היו תחת זכוכית מגדלת.
מצד שני, יש בהחלט מקרים של חוסר סימטריה שהם בבחינת סיבוך של מתיחת פנים. כלומר, חוסר הסימטריה הזה לא היה שם קודם, והוא בהחלט נגרם בגלל מתיחה לא מדוייקת. כדי לתקן סיבוך מעין זה יש צורך בניתוח תיקון.
נמק של העור – הופעה של פצעים שלא מגלידים. זוהי אכן תופעה מגעילה למדי, נדירה יחסית ואופיינית יותר למעשנות.
הנמק מופיע בדרך כלל מאחורי אוזן, וברוב המקרים הוא זוכה לטיפל שמרני. כלומר, נותנים לפצע להתרפא מעצמו (כמו שהוא יודע לעשות), אבל כדי למנוע זיהום מישני מטפלים בו בעזרת משחות וחבישות.
לעיתים נותרת צלקת אחרי ריפוי הנמק, והיא נוטה להשתפר עם הזמן. אם יש צורך, אפשר לסלק אותה בניתוח חוזר, אבל רק אחרי מספר חודשים.
כאב – זהו סיבוך נדיר ביותר. זה איננו הכאב החד שמאפיין דמם או זיהום, אלא כאב עמום וכרוני.
כאבים כאלה ייתכנו במקום של הצלקת הניתוחית או בסמוך לה, והם קורים בגלל פגיעה בעצב תחושתי קטן. בכאבים האלה ניתן לטפל באמצעות הזרקה של סטרואידים או בעזרת מסג'ים מקומיים שמיועדים להעלות את סף הכאב של העצב ו"ללמד" אותו להגיב מחדש על תחושות של כאב.
פגיעה עצבית – במהלך הניתוח עלולים להיפגע ענפים של עצב הפנים (העצב ה- 7), המעצבב את שרירי הפנים. ישנם שני ענפי עצב העלולים להיפגע: הענף המעצבב את השריר שמרים את הגבה - במקרה שייפגע לא תוכלי להרים את הגבה הפגועה.
הענף המעצבב את השריר שמוריד את השפה התחתונה כלפי מטה - במקרה של פגיעה בענף הזה שני חלקי השפה התחתונה לא ירדו באופן סימטרי כלפי מטה. זה לא יהיה עיוות של זווית הפה, אלא של חלק מהשפה התחתונה. בשני המצבים - הן בפגיעה בענף המעצבב את השרירי שמרים את הגבה והן בפגיעה בענף המעצבב את השריר שמוריד את השפה התחתונה - הרי שברוב המקרים תהיה הפגיעה זמנית ותחלוף תוך מספר שבועות.
בפרומיל (0.1%) של המקרים עלולה הפגיעה להיות קבועה. במקרים אלה ניתן לשפר את המצב על ידי ניתוח להרמת הגבות ובעזרת פיזיותרפיה לאזור הפה.

מתי לצלצל לרופא?

אם משום מה לא נשארת תחת השגחה ובלילה שאחרי הניתוח את סובלת מבחילות. את הרי לא רוצה להקיא, ורק הרופא יוכל לתת לך משהו שיוכל לעזור.
אם את חשה כאב פתאומי או מתמשך.
אם צד אחד של פנייך או של צווארך מתחיל להתנפח בלי יחס לצד השני, ובמיוחד אם זה קורה ביומיים-שלושה הראשונים שאחרי הניתוח או בין היום השמיני ליום העשירי.
אם האזור שמסביב לחתכים מתמלא מוגלה או נראה מזוהם.
אם התפרים מתחילים להיפתח.
אזהרה בדבר דימום מאוחר
שטף דם חמור – אך בהחלט נדיר – יכול להופיע בין היום השמיני ליום העשירי אחרי הניתוח. מקורו של שטף הדם הזה בעורק תת עורי קטן, העובר בקידמת האוזן וממשיך לאיזור הרקה.
הדימום נגרם בדרך כלל כתוצאה מעלייה בלחץ הדם בעקבות פעילות ספורטיבית, התכופפות ממושכת, נטילת אספירין או ויטמין אי ואפילו כתוצאה מיחסי מין סוערים.
אם זה קורה לך, לחצי על האזור שבקדמת האוזן או מעליה, הזמיני אמבולנס וצלצלי לרופא שלך מייד.
Share by: