Возможные осложнения грудного расширения

סיבוכים אפשריים הגדלת חזה
תופעות לוואי:

- חזה קשים וגבוהים
בשבועות הראשונים אחרי הניתוח יהיו החזה החדשים שלך גבוהים וקשים. הסירי דאגה מעל ליבך: תוך כמה שבועות הם יתרככו ויגיעו למקומם הרצוי.

- רגישות לא שווה
את עלולה להרגיש ששד אחד שלך רגיש יותר מהשד השני. זה גם נורמלי וגם עובר.

- עור מתוח ומבריק
לא בפנים אלא בחזה. לא פלא, בהתחשב בעובדה שאותה כמות עור שפעם עטפה שד קטן עוטפת עכשיו שד הרבה יותר גדול. תני לזה קצת זמן, ותראי איך עורך יחזור לעצמו.

- הרגשת כבדות
בעניין הזה יש לנו חדשות בשבילך: את אכן כבדה יותר. המשקל החדש, שנוסף לצד הקדמי שלך יכול בהחלט לשנות את היציבה שלך ואת מרכז שויי המשקל של גופך.

- שרירים "תפוסים" או כואבים
זה קורה בדרך כלל לשרירי החזה, וזה גם עובר מעצמו אחרי שלושה-ארבעה ימים.

סיבוכים אפשריים:
עיוות של השד - עיוות של השד נוצר בגלל היווצרות של קופסית (קפסולה), שהיא רקמת חיבור צלקתית שעוטפת את הסיליקון ויוצרת סביבו מעין קופסא. כשהקופסית הזו מתכווצת, נוצרת תחושה של התקשות או קריעה של השתל. את דרגות הקושי של הקפסולה מאבחנים בארבעה שלבים:
בדרגה קלה (ראשונה ושניה) מרגישים את השתל במישוש, אבל לא רואים את ההתקשות. בדרגה שלישית ורביעית השד לא רק קשה יותר, אלא גם צורתו עגולה וכדורית יותר, ומיקומו נראה "לא נכון" (הפיטמה לא בשפיץ, אלא במקום אחר). ההתקשות גורמת לחזה לעמוד יציב כל הזמן, גם במצב של שכיבה על הגב (שבו בדרך כלל החזה נוטים קצת הצידה). לעיתים נדירות ביותר גורמת קופסית בדרגות אלה לכאבים, במיוחד כששוכבים על הבטן.

מה עושים במקרה כזה?
פותחים את השד, מוציאים את השתל, כורתים את הקופסית, ולפעמים מחליפים את סוג השתל.

בשוק קיימים שתלים (שעשויים סיליקון מצופה ספוג של פוליאוריתן) שלא עושים קופסית. הבעיה בשתלים מסוג זה היא שהרקמה צומחת לתוכם ואחר-כך, אם יש בעיה, קשה להוציא אותם. משרד הבריאות האמריקני ביטל את האישור להשתמש בהם כבר מזמן, בטענה שהפוליאוריתן מתפרק בגוף ויוצר חומר מסרטן. היצרנים הוכיחו שכמותו של החומר הזה מזערית, ומשרד הבריאות הישראלי אישר להשתמש בהם. כשמחליפים את השתל יש לפעמים צורך להגדיל את נפח השתל החדש. למה? בגלל שעם הזמן העור שעוטף את השד נמתח מעל השתל הקיים ויש צניחה של השד. הגדלת השתל משפרת במעט את המצב.

חוסר סימטריה בין שני החזה. להבדיל מחוסר סימטריה בגודלם ההתחלתי של החזה, כאן מדובר בחוסר סימטריה שנובע ממיקום לא שווה של הסיליקון, כששד אחד גבוה יותר ושד שני נמוך יותר.
זה קורה בגלל מיקום לא נכון של השתל בזמן הניתוח, שכיח יותר כששמים את השתל מתחת לשריר, ולפעמים מופיע כסיבוך מאוחר כשיש התקשות של הקופסית בצד אחד.

זיהום - בניתוחים מסוג זה סכנת הזיהום גדולה יותר, בגלל הכנסתו של גוף זר לגוף. כדי למנוע זיהום אפשרי נותנים אנטיביוטיקה כבר בתחילת הניתוח וממשיכים לקחת אותה עד שלושה ימים אחריו. הזיהום מתבטא באודם מקומי, כאבים עזים בשד, חום מקומי וכללי, ולעיתים גם הפרשה של נוזל עכור מאזור הצלקת. הטיפול הראשוני כולל מתן אנטיביוטיקה. לעיתים אין מנוס מהוצאת השתל, ריפוי המקום, וניתוח חוזר אחרי מספר חודשים.

דימום - דימום פנימי, מהכיס שאליו מוכנס השתל, נספג בדרך כלל מעצמו (אם הוא דימום קטן). דימום גדול יותר, הכולל הצטברות של דם סביב הפרוטזה, גורם להתנפחות רצינית והתקשות של השד בתוספת כאבים ממוקדים. במקרה כזה יש צורך לפתוח את המקום, לנקז את הדימום, לעצור אותו, ואז להחזיר את השתל למקומו.

ירידה בתחושה - ירידה זמנית של התחושה בשד או בפטמות אופיינית לכל המנותחות, והיא עוברת מאליה אחרי כמה חודשים. במקרים נדירים (1-3%) התחושה לא חוזרת. בניתוחים שבהם החתך מתבצע סביב הפיטמה זה קורה יותר. הנחמה היחידה היא שלמרות חוסר התחושה הפיטמה מזדקרת, ומי שלא תספרי לו שאת לא מרגישה לא יידע.

קרע של הסיליקון - הסיליקון ג'ל עטוף במעטפת של סיליקון מוצק וגמיש (כמו גומי). הסיליקון הזה עמיד בתנאים דיי קיצוניים של טמפרטורה, משיכות ולחיצות. אבל, בגלל התנועתיות, ובשל העובדה שהשתל נמצא בתזוזה ובכל פעם נוצר קפל ונפתח, קורה לפעמים שבגלל "עייפות החומר" המעטפת נסדקת, והסיליקון יכול לצאת ממנה. ברוב המקרים נשאר הסיליקון באיזור, ואין כל הודעה על המאורע החגיגי הזה. אבל, במקרים אחרים (מעטים) השד נעשה רך יותר או קשה יותר, וההרגשה היא שמשהו השתנה בו. זהו בדרך כלל סימן לכך שמעטפת השתל נקרעה.

בגלל שלא קיימת שום בדיקת מעבדה שיכולה להוכיח קרע קטן של השתל, ההחלטה אם להחליף אותו עקב חשד לקרע היא החלטה קלינית. כלומר, על סמך מישוש ובדיקה ידנית.
רוב הקרעים במעטפת מתגלים באופן מקרי: בממוגרפיה, בביופסיה וכו'. מה עושים? פותחים את השד ומחליפים את השתל.
דליפה
מכל שתלי הסיליקון יש דליפה. מדובר בדליפה מיקרוסקופית של חלקיקי סילקון, ובבדיקה מתגלה שאכן רמת הסיליקון ברקמות הצמודות לשתל היא יותר גבוהה. עד כמה שיודעים היום אין לדבר שום משמעות רפואית. לראייה: אפשר להניק בנוכחות סיליקון.
קפלים - אצל נשים רזות עובי שכבת השומן שמעל הסיליקון היא דקה יחסית, ולכן עלולים להופיע אצלן קפלי עור על השד, כשבעצם הם מבטאים קפלים של השתל.

ניתן להקטין את התופעה על ידי הכנסת השתל מתחת לשריר, על ידי שימוש בשתל שעשוי מקוהסיב ג'ל (שלא עושה קפלים) או על ידי שימוש בשתל ממולא היטב (over filled) שהוא קצת קשה יותר. שכיחות הקפלים רבה יותר בשתלים ממולאי מים.

קימור כפול - כשיש צניחה קלה של השד, הסיכוי היחיד לתקן אותה בעזרת שתל הוא, לשים אותו מתחת לשד, כדי שיתמוך בו. אם במצב כזה שמים את השתל מתחת לשריר (שם השתל לא תומך בצניחה), עלול להיווצר מצב של קימור כפול: קימור אחד של סיליקון, ומתחתיו קימור נוסף של השד הצנוח.

מתי לצלצל לרופא?
במקרה של דימום רציני או נפיחות מוגזמת.
אם את מפתחת חום או כל סימן אחר של זיהום.

לכמה זמן נשארות תוצאות הניתוח?
לתמיד. אבל, כמו בכל ניתוח פלסטי, גם השד ימשיך להתבגר. הסיליקון לא ישתנה עם השנים, וישמש תמיכה נוספת גם לצניחה העתידית.


Share by: