הזרקות וחומרי מילוי
אפשר לנסות להתיידד איתם, אפשר למתוח אותם, אפשר לקלף אותם, ואפשר גם למלא אותם.
תרצו או לא תרצו, הם יופיעו: הקמטים. על המצח, בצדי העיניים, מעל השפתיים, בזווית הפה, ליד האף, בכל מקום שיש בו עור, יגיע מן הסתם השלב שבו העור כבר לא יראה כל כך שמח. למה? בגלל הירידה באלסטיות של העור, בגלל הידלדלות השומן התת-עורי, ובקיצור-בגלל הגיל.
ומה אפשר לעשות? כמו שאמרנו-אפשר לנסות להתיידד איתם, אפשר למתוח אותם ואפשר גם למלא אותם.
מה זאת אומרת למלא אותם?
זאת אומרת שאם הקמט נראה כמו חריץ, פשוט ממלאים אותו בחומר על להיעלמותו. ממש כמו שממלאים חריצים בין אריחי האמבטיה: מוסיפים חומר עד שהסדק נעלם. בקמטי הפנים ובשפתיים עושים את זה בעזרת מזרק וחומרים מיוחדים.
למי מתאימה שיטת מילוי הקמטים?
לנשים ולגברים שאצלם הקמטים והחריצים בעור הפנים הם לא תוצאה של צניחת העור (שכדי להעלימם יש צורך במתיחת פנים) אלא כתוצאה מהזדקנותו. כלומר, אין להם עודף עור אלא חריצים בעור.
מילוי של קמט שנוצר כתוצאה מהפעלת יתר של שרירי הפנים, כמו הקמטים בין העיניים למשל, יעלים אומנם את הקמט הנוכחי, אבל יגרום להופעה של קמט חדש לידו. למה? כי השריר ימשיך לפעול, וכפועל יוצא ימשיך גם ליצור קמטים.
מכאן שמילוי הקמטים מתאים במיוחד למילוי חריצים וסדקים קבועים, כמו אלה שמופיעים בלחיים, מעל לשפתיים העליונות ומתחת לשפתיים התחתונות.
יחד עם זאת, צריך לזכור שלא את הכל אפשר למלא ולהעלים. בשפה העליונה למשל, כאשר מספר החריצים האנכיים הוא קטן, אפשר לשפר את המראה שלהם (כלומר לטשטש ולמלא אותם) בעזרת הזרקות.
אבל כאשר כמות החריצים גדולה והם עמוקים, יש צורך בטיפולים משולבים כמו פילינג עמוק בתוספת הזרקה לחריצים שנותרו. חומרי הזרקה טובים גם כטיפול משלים לאחר מתיחת פנים, מתיחת מצח או פילינג עמוק.
באיזה גיל אפשר להתחיל?
אין הגבלת גיל.
איך מתבצע המילוי?
בהזרקה של חומר ישירות למקום שאותו רוצים למלא.
איזה חומר מזריקים?
עם התפתחות הטכנולוגיה, כמעט מפתה לשאול "איזה חומר לא"?
אם מכלילים, אפשר לדבר על 3 קבוצות של חומרי מילוי מקובלים:
1. חומרים אוטולוגים, שהם חומרים שנלקחים מהגוף עצמו, כמו שומן.
2. חומרים ביולוגיים, כמו קולגן, למשל.
3. חומרים סינתטיים דוגמת סיליקון.
חומרים אוטולוגיים
החומר השכיח ביותר בין החומרים האוטולוגיים הוא שומן הגוף.
את השומן שואבים בעזרת מזרק ממקומות בגוף שהם עשירים בשומן, כמו למשל מהירכיים מהבטן או מישבן. אם תחשבו על זה, תראו שיש מידה לא מבוטלת של חן וצדק בעובדה שהישבן מגויס לשירות הפנים.
את שאיבת השומן הזאת אפשר לבצע בהרדמה מקומית או כללית, בהתאם לרצון ולמידת החרדה של המטופלת. לאחר השאיבה מנקים את השומן שנשאב מהנוזלים המיותרים שנשאבו יחד אתו, כדי להעלות את ריכוז תאי השומן בחומר המוזרק.
את השומן הנקי מזריקים בעזרת צינורית דקה מאוד לאזורים של החריצים, לא לפני מרדימים את האזור בהרדמה מקומי. ההזרקה הי תת-עורית, כלומר מתבצעת ממש מתחת לעור והשומן מוזרק טיפין טיפין. למה לא בבת אחת? כדי לפזר טוב יותר את השומן מתחת לעור וכדי לאפשר אספקת דם תקינה לאזור המוזרק.
בגלל צורת ההזרקה (ריבוי הדקירות), מופיעים אחר כך בצקת ושטפי דם שמאריכים את תקופת ההחלמה. זו הסיבה שאחרי הזרקות שומן לשטח נרחב בפנים יכולים לעבור שבועיים עד שאפשר לחזור לחיי חברה פעילים.
מתי כדאי להשתמש בשיטה הזו?
הזרקת שומן יעילה מאוד במקרים שבהם רוצים למלא נפחים. את השפתיים, את השקעים בלחיים, את השקעים מתחת לעיניים ואפילו את השקעים שנוצרים בסנטר.
איך נראים אחרי הזרקת שומן?
לאחר הזרקת השומן, יש בדרך כלל מילוי יתר של החריצים והקמטים שאליהם הוא הוזרק. זה קורה בעיקר בגלל הבצקות, שטפי הדם והזרקת יתר מכוונת של שומן.
אחרי כשבוע, עם ירידת הנפיחות והיעלמותם של שטפי הדם, מתחילה ספיגה חלקית של השומן המוזרק. בדרך כלל מה שנשאר נע בין 20%-40% ממנו. לכן, כדי לקבל תוצאה טובה צריך לחזור על הזרקות השומן שלוש-ארבע פעמים בממוצע, בהפרש של חודש עד חודשיים בין הזרקה להזרקה.
חומרים ביולוגיים
החומרים השכיחים יותר בשימוש מתוך הקבוצה הזו הם קולגן, חומצה היאלורונית ופולימר של חומצת חלב (חומצה לקטית).
הקולגן מופיע בכמה ריכוזים ומופק מרקמת חיבור של בקר. ההזרקה מתבצעת באמצעות מחט קטנה ודקירות מרובות, שכל אחת מהן מחדירה כמות קטנה של קולגן. בדרך כלל יש לחזור על ההזרקה פעמיים, בהפרש של חודש בין הזרקה להזרקה, על מנת לקבל תוצאה אופטימלית, שבדרך כלל נשמרת לשנה. לאחר מכן הקולגן מתפרק על ידי האנזימים של הגוף ונספג.
מה ההבדל בין קולגן לחומצה ההיאלורונית?
חומצה היאלורונית היא חומר המצוי באופן טבעי ברקמת החיבור שלנו. במעבדה, מפיקים את החומצה ההיאלורונית בשתי דרכים: ההיילופורם מופק מכרבולות של תרנגולות, ואילו הפרלן והרסטילן מופקים בהנדסה גנטית. בניגוד לקולגן, שמופק מבקר ואינו זהה לחלוטין לקולגן המיוצר בגופינו, החומצה ההיאלורונית המיוצרת במעבדה זהה לחלוטין לחומר הטבעי שבגוף, ולכן אין צורך בבדיקת רגישות מוקדמת ואפשר להזריק את החומר ישירות ללא חשש.
מבחינת יעילות, החומצה ההיאלורונית דומה לקולגן ולכן גם כאן יש לחזור על ההזרקות פעמיים שלוש בהפרש של חודש בין הזרקה להזרקה.
היום ישנו חומר הרדמה לידוקאין בתוך המזרק של החומצה ההיאלורונית, כך שפעולת ההזרקה ממש לא כואבת, וכיוון שההזרקה נעשית בעזרת קנולה, אין צורך לדקור את העור מספר פעמים, הכנסת החומר נעשית דרך חור קטנטן כך שאין גם שטפי דם. החומר מחזיק כשנה-שנה וחצי.
האם לפולימר של חומצת חלב (ניופיל בשמו המסחרי) יש יתרון על פני שני החומרים האחרים?
כן. מבחינת המחיר. פולימר חומצת החלב, המיוצר באופן סינתטי, הוא הזול מבין החומרים הביולוגיים, אם כי כדי למלא קמט אחד, צריך להשתמש בכמות גדולה יותר של ניופיל מאשר של קולגן למשל. הגוף מגיב לניופיל בייצור רקמת חיבור, אך לשם בניית המילוי יש להזריק את החומר שלוש-ארבע פעמים בהפרש של חודש בין הזרקה אחת לאחרת.
החומר עצמו בנוי מפולימר של חומר טבעי המתפרק על ידי הגוף ומחזיק מעמד עד שנה בתוך הגוף.